• Shuli

ערימה של חבר'ה עם גלית קידר

עודכן ב: 10 נוב 2019


צילום: הדס ניר שלייזר


את גלית קידר הכרתי לפני קצת יותר משנה, כשהתחברתי לקבוצת הפייסבוק "בלוגרים ישראלים: תמיכה, שת"פ ומוטיבציה", שקיימת כבר שנתיים וחצי. הייתי בלוגרית די טרייה (אם לא מחשיבים את הבלוג של המסע המשפחתי בעולם), רק התחלתי להבין שיש עולם שלם שנקרא "בלוגינג" ושמחתי ממש לגלות קבוצה בפייסבוק תומכת, מפרגנת, שיש בה יוזמות שנועדו לתרום לחברי הקבוצה בהרבה דרכים יצירתיות. מאז נפגשנו בסיורים, מפגשים ואירועים שיצרו מנחי הקבוצה, גלית קידר וגיל דרורי.

לאחרונה נוצר שיתוף פעולה בין כמה גורמים, ביניהם גלית, ליצירת מהלך בעל השלכות משמעותיות מאד עבור בלוגרים, וזה הקמת אכב"י: איגוד כתבי הבלוגרים הישראלי. בחו"ל כבר ידועים הבלוגרים כסוג חדש של עיתונאים, ואילו בארץ הנישה מתפתחת בקצב איטי יותר ודרושה הרבה עבודה יזמית מול עסקים, משרדי יח"צ וכלי תקשורת, כדי להביא למודעות את כוחו של הבלוגר.

אני לומדת המון מגלית – מהניסיון שלה, מהעשייה שלה, ובעיקר מהרוח החברית והשיתופית שהיא מביאה עימה. אותה רוח שגדלתי עליה בקיבוץ, והיום בעולם העסקים לא פשוט למצוא אותה, אותנטית וכנה. אז אחרי שנה של הכרות הבנתי שאני רוצה להכיר יותר לעומק, ולראות מאין הכל נובע?


צילום: הדס ניר שליידר

יש אומץ


בהכשרתה, גלית מורה לחינוך גופני וספורט ומנתחת התנהגות למשפחות. לפני 5 שנים עזבה את בית הספר בו עבדה והחליטה לשנות כיוון ולפתוח בלוג, לדבריה זו הגשמת חלום של 15 שנה. "ב- 2002 עזבתי את וינגייט כדי להישאר עם בתי התינוקת בבית", היא מספרת, "הקמתי קהילה גדולה של 'אמא לאמא', מרכז גדול שהוקם בית שמש. הגיעו אלינו מעל 100 נשים מכל גווני הקשת. מידי בוקר היינו מתאספות ואני הייתי מעבירה פעילויות בוקר. כשחיפשתי קהילות דומות בעולם ורעיונות לפעילויות נחשפתי לבלוגים, שבאותה תקופה היו בעיקר בחו"ל. החלום שלי היה לפתוח בלוג שיספר על החיים שלנו, מה אנחנו עושות כל יום – פעילויות, יצירות, הדרכות הורים וכדומה".


הרצון לפתוח בלוג היה קיים אבל היה לה פחד מלכתוב, "מה יקרה אם אני אכתוב עם שגיאות כתיב, אם יצחקו עליי?" היא תהתה. בכנות ובפתיחות מספרת גלית על הקושי שלה עם עולם המילים הכתובות. "בכיתה י' לא ידעתי לקרוא ולכתוב, ועד גיל 21 אף אחד בכלל לא ידע. הייתי מצליחה לתחמן את המערכת כך שכולם יכתבו ואני יעשה דברים אחרים ואצייר. בגיל 21 תפס אותי מורה להיסטוריה בבית הספר של יואל גבע וקלט שבעצם אני זוכרת הכל אבל לא כותבת כלום. באותן שנים לא היו אבחונים והקלות ובמשך 3 חודשים הוא פשוט לימד אותי לקרוא ולכתוב".


כאשה של מילים ומתרגלת קריאה לילדים, הקושי זה הוא אמנם לא משהו שחוויתי על בשרי, אבל אני רואה אותו דרך הילדים שאתם אני עובדת היום. התפעלתי מהעצמה שנדרשה מגלית כדי להסתיר את הסוד. וגם, תהיתי כיצד היא קפצה מעל המשוכה הזו של החשש לכתוב? "עזיבת המערכת פתחה סוג של אמונה בעצמי", היא מספרת, "או בחירה שלי לומר שמי שירצה יקרא, ואני לא מתכוונת לעשות הגהה על הפוסטים שלי, יבינו שאני כותבת בשגיאות כתיב".

בעיניי, זה דורש אומץ אדיר, לקבל את עצמך כך, כמו שאת, ופשוט לצאת לדרך. במידה מסוימת זה דומה קצת למה שאני עושה היום עם המוזיקה – לא למדתי מוזיקה בבית ספר כלשהו ובכל זאת אני בוחרת לצעוד קדימה, לשיר, להלחין ולהופיע.


צילום: הדס ניר שליידר


גלית מספרת שאת דרכה בעולם הבלוגינג התחילה ב 2015, עם בלוג בתוך אתר 'בלוגר'. היום יש לה בלוג עצמאי בשם "שעמום הוא בחירה - חוויות לשעות הפנאי", עם שם הדומיין הסופר-מגניב בעיניי she-a-mom, שמגלם בתוכו כפל משמעות ורמז לכך שהיא גם אמא. בבלוג יש נישות שונות והמלצות למשחקים וטיולים בארץ.

ומה מקור השם לבלוג? "הילדים שלנו היו בחינוך ביתי עד לפני חמש שנים והייתה לנו בבית מעין אמירה כזו, כשהילדים אומרים שמשעמם להם- 'שעמום הוא בחירה', כלומר, אתם יכולים לבחור אם להשתעמם או לא. גם לבלוג הקודם שהיה באתר בלוגר קראו 'שעמום הוא בחירה'. הייתה נקודה בזמן שאתר 'בלוגר' כבר לא הספיק לי, הייתי צריכה סדר משלי, ליצור קטגוריות. אז במקביל להבנה שאני פותחת בלוג עצמאי משלי, גם בניתי תכנית עסקית. את הדומיין החדש, she a mom המציאה מיכל מנור ( מהבלוג "רואה עולם" ) . בזמנו זה היה פשוט טבעי - לכתוב, לצלם. היום אם את לא כותבת 700 מילים גוגל בכלל לא קורא אותך... היום רוב העבודה היא מאחורי הבלוג – כל עניין השיווק". גלית החליטה שאת כל מה שהיא צריכה ללמוד היא תלמד לבד או תמורת ברטר.


צילום: הדס ניר שליידר

ערמה של חבר'ה


גלית הצטרפה לניהול קבוצת הפייסבוק "בלוגרים ישראלים: תמיכה, שת"פ ומוטיבציה" אותה פתח גיל דרורי, בלוגר טיולים. "היו אז דברים מסחריים והוא רצה לפתוח קבוצה של ידע. בקבוצה היו חברים 28 איש והוא התלבט איך להמשיך הלאה. ההחלטה שלנו הייתה שזה יהיה מקום שאפשר להתייעץ, לשאול, לעזור, לתת מוטיבציה, ושלא יהיה למנהלים רווח על חברי הקבוצה. בנוסף, יש לנו חזון יותר רחב, שקורה יותר לאט, וזה שכל מי שבקבוצה ירוויח כסף. זה קורה בצעדים קטנים..."


אתם בטח שואלים את עצמכם ממה בעצם יכולים להתפרנס בלוגרים? זה כמובן משתנה בין תחומי העניין, היכולות והרצונות של הבלוגרים, אבל באופן כללי מדובר בהתייחסות אל הבלוגרים כאל כתבים לכל דבר. לבלוג יש אנשים שקוראים אותו, בדיוק כמו עיתון ולכן כאשר בלוגר מסקר אירוע או מוצר מסוים הוא יכול לבקש לקבל עליו כסף/ שוברים/ פעילות חינמית.

היום גלית בקשרים עם משרדי יחסי ציבור והם פונים אליה כאשר הם מחפשים בלוגרים לאירועים שונים. "אני לא מקבלת כסף על החיבור, חשוב לי לשמור על ההחלטה ההיא. ואני כן מנחה את הבלוגרים לבקש תשלום במידה הנכונה בעיניהם".


ביקשתי מגלית המלצה עבור בלוגר מתחיל והיא מיד אמרה שני דברים:

1. התמדה וסבלנות

2. לצאת מהמסך ולהיפגש במציאות.


אין ספק שעבורי, המפגש עם גלית וחברי קבוצה נוספים, בסיור ההוא בזיכרון יעקב, שאפשר, אגב, לקרוא עליו כאן, היה משמעותי מאד. התחלתי להבין את הכוח של קבוצה (היום כבר איגוד), את ההנאה במפגש עם בלוגרים אחרים וכמובן האפשרות ללמוד מהניסיון שלהם.


החלום של גלית הוא שכמה שיותר בלוגרים יצטרפו לאיגוד, שמטרתו לתת מענה לבעיות שהועלו בתוך הקבוצה. נושאים של ביטוח, חיבור לאנשי יח"צ, כיצד ועל מה גובים תשלום ועוד.

אני כמובן כבר הצטרפתי, כי אני יודעת שגלית עושה דברים בלב שלם וכוונה טהורה למען טובת הכלל ואני בטוחה שזו רק ההתחלה לדרך מרתקת, שנחצבת ממש בימים אלה, תוך כדי תנועה.


צילום: הדס ניר שליידר

שירה והשראה


כמו בכל ראיון, גם מגלית ביקשתי לבחור שיר מעורר השראה. גלית בחרה בשיר "אגדת דשא", מאת מאיר אריאל, לחן שלום חנוך ובביצוע אריק אינשטיין. שיר מוכר ואהוב, וכאשר אני שואלת אותה מדוע בחרה בו היא עונה "כמה מתוק ככה מריר. שיר שנכתב בעצם לאירוע חתונה, התמימות, האהבה והסיום שמשאיר טעם של 'מה לעזאזל קרה פה עכשיו?' ". אני לא הכרתי את הסיפור שמאחורי השיר והלכתי כמובן לקרוא...


על המשורר:


את השיר כתב מאיר אריאל ז"ל, אשף מילים ולחנים, שנדמה שאין צורך להציג אותו. על כן אביא בקצרה את הסיפור, כפי שמובא בכל מיני אתרים באינטרנט, ביניהם ויקיפדיה.

השיר "אגדת דשא" נכתב על ידי מאיר אריאל והולחן על ידי שלום חנוך, לבקשתו של דני חנוך, אחיו הבכור של שלום חנוך. השיר אכן יועד לחתונה בקיבוץ משמרות, בו גדלו השניים, והצביון הקיבוצי עולה באופן מובהק מבין המילים. במקור הושר השיר על ידי דני חנוך ובהמשך בוצעו גרסאות רבות, שהמוכרת מכולם היא זו של אריק איינשטיין. גם השיר בגרסתו זו, מצטרף לפלייליסט של הבלוג – "שירה והשראה". מוזמנים ללחוץ, להאזין ולהנות משירים שבחרו המרואיינים בבלוג.



להרחבת מעגלי החוויה


מוזמנים לקרוא ולעקוב אחר גלית בבלוג "שעמום הוא בחירה", באינסטגראם ובקבוצת הפייסבוק של הבלוג.


והנה גם אתר אכב"י - איגוד כתבי הבלוגרים הישראלי.



על הצלמת


הדס ניר שליידר - ״חשיפה רכה״ - מפגשי צילום טבעי הדס מספרת על עצמה: "אני מגיעה מעולם הטיפול הרגשי והנשימה. גוף נפש ורוח. אוהבת לפגוש אנשים. לגעת ולהינגע. אני רואה את העולם בפריימים, אוספת רגעים פשוטים ומצלמת מהלב. אני מציעה מפגשי צילום בטבע בשילוב מסע רגשי, ונשימה.

מחברת בין עולם הטיפול לעולם הצילום. בעיניים אוהבות".

הדס ניר שליידר 0523-666556 , בפייסבוק ובאינסטגראם.

בא לכם לקרוא עוד? הנה כמה ראיונות שעלו לאחרונה בבלוג:

גורן גורדון, מנהל מעבדת סקרנות;

חנה רדו, יזמת ואשת עסקים אמיצה ומעוררת השראה,

עמי אייל, כירופרקט ומרפא בחסד.

צילום: הדס ניר שליידר

85 צפיות