בחרתי הפעם להתחיל דווקא מהשיר שבחרתי לפוסט הזה, שיר קצר שמתחבר לי מאד לחוויה עליה אכתוב היום ונקרא "כל הדברים היפים", מאת דניאלה ספקטור.
השיר, שנקרא "כל הדברים היפים באמת" הוא קצר וקולע, ומילותיו נוגעות ישר בלב. הלחן של השיר הזה מרגש ומשלים היטב את המילים ומומלץ מאד להאזין לו, כאן בפלייליסט של הבלוג, תוך כדי קריאת הפוסט.
דברים מתגלים בזמנם
החיים מופלאים, באמת, ובחירה ספונטנית אחת יכולה להוביל אותנו להשתלשלות שאין לנו כל דרך לצפות. אז יצא שבהחלטה אינטואיטיבית הצטרפתי לראשונה לסיור שארגנה גלית קידר, שמנהלת יחד עם גיל דרורי את הקבוצה בלוגרים ישראלים: תמיכה, שת"פ ומוטיבציה. לא בדיוק ידעתי מה יהיה שם, והתגלו בפני כל כך הרבה דברים יפים, הפועמים בקצב הלב.
ראשית, נפגשתי לראשונה עם קהילת בלוגרים. למי מכם שחדש בעניין, בלוג זה סוג של יומן אישי (כמו זה שאתם קוראים עכשיו) או עסקי, שמפרסמים אותו באינטרנט. אנשים כותבים בלוגים מכל מיני סוגים ומכל מיני סיבות ובסיור הכרתי בלוגרים מכל הארץ, אנשים מקסימים שבדרך כלל פוגשים אותם רק דרך המילים שלהם (רשימה בסוף).
שנית, זכיתי להכיר את צהלה ברוש, מדריכת טיולים ותיקה ובעלת המותג "סודות זכרון יעקב". צהלה קשובה מאד לקצב הלב של כל קבוצה ויודעת לאתר את הדברים היפים שיש בזכרון, אלה שפחות מוכרים משיעורי ההיסטוריה, ובדרכה המיוחדת, היא חשפה בפנינו סודות רבים וציירה את זכרון יעקב בגוונים חדשים, שלא הכרתי, וכל זה תוך משחק והנאה וספורים רבים.
רוח לרוח
מתוך כל המקומות בהם ביקרנו (לא לדאוג, רשימת המלצות בסוף) הכי עורר בי השראה המפגש הראשון, עם קהילת בית אל. מקום שכלל לא הכרתי וזאת למרות שאני מבקרת בזכרון כבר שנים רבות. היו כמה נקודות השקה עם העולם שלי במפגש הזה.
מדובר בקהילת נוצרים אוהבי ישראל (לא מסיונרים), שבחרו לבוא ולחיות בישראל כדי לתמוך במדינת היהודים. אנשים עם לב רחב שמאמינים בכנות כי בין יהודים לנוצרים ישנה אחווה ושליחות משותפת. האהבה הגדולה שלהם הזכירה לי משפחה של נוצרים אוהבי ישראל שהתארחנו אצלה בפיג'י, בטיול שלנו בעולם (עליה כתבתי גם בבלוג המסע שלי). הלב שלי נפתח מהכנות והכוונה הטובה שדרכה הם רואים את העולם.
כפי שסיפר לנו נציג הקהילה ששוחח עמנו, הקהילה הוקמה על ידי אמה ברגו אשר במהלך מחלתה ב 1963 התחייבה בפני עצמה ובפני האל כי אם תחלים היא תקדיש חייה לשרת אותו. כעבור שבועיים היא החלימה והחליטה שאם אלוהים אמר שעם ישראל הוא העם הנבחר עליה לחבור אליו והגיעה לארץ.
מראשית הקמת הקהילה ראו אנשיה חשיבות גדולה בתרומה ממשית לישראל ולכן בחרו להקים מפעלים ולייצר מקומות עבודה עבור ישראלים. התעשייה שהם יצרו צמחה בהדרגה והיום הם מייצרים את כל מערכות סינון האוויר לאב"כ (מקלטים, בתי חולים וכו').
קהילה
כקיבוצניקית לשעבר, היה לי מעניין לראות איך הם מתפקדים כקיבוץ לכל דבר, חוץ מזה שהם לא חיים כולם באותו אזור (רגע, אולי הם עלו כאן על משהו? אולי זה בעצם סוד הקסם של הקיום המשותף שלהם?...)
הם חיים בכמה שכונות ברחבי זכרון, עובדים במפעלים וחלקם גם במוסדות הקהילה - הנשים מורות וגננות של ילדי הקהילה ומוכרות גם בחנות המפעל שניתן לראות ולקנות במרכז שלהם בזכרון. הם מתנהלים כמשק אוטרקי, ודואגים לכל צורכי החברים בקהילה, יש להם מטבח מרכזי והם מחלקים ארוחות צהריים למקומות העבודה.
בשנת 2004 הם קיבלו אישור להיות תושבי קבע, בעלי אזרחות כחולה והגברים משרתים בצה"ל. חשוב להבין שמדובר בקהילה דתית אדוקה, הם לבושים בצניעות, אין להם טלויזיה או רדיו והם חשופים מעט לתכנים בטלפונים סלולריים. בשל כך גם חשוב להם שלא יכתבו עליהם רכילות ובעצם הם היו מעדיפים שתגיעו לראות ולפגוש אותם בעצמכם. (פרטים על סיורים בסוף).
קול האמונה
על כל אלה נוספה גם שירת המקהלה שלהם (על החיבור שלי למקהלות כתבתי כאן).
בקהילה ישנה מקהלה של נשים וגברים ובה שרים שירים שמקורם בתנ"ך, בעיבוד לכמה קולות. כחלק מההרצאה שקיבלנו, יצאו כמה עובדים ועובדות מהמפעל, באמצע יום עבודה, במיוחד כדי לשיר עבורנו. השירה שלהם מרגשת ונעימה מאד ומטבע הדברים עוסקת ברוח ותפילה.
אהבתי מאד את האופן בו סיים נציג הקהילה את השיחה איתנו כשאמר:
״אני מאחל לכל אחד הרבה פחות,
ויותר אור ואהבה״.
משום מה אנו נוטים לאחל אחד לשני יותר, אבל הייתכן כי לעיתים נכון הוא לאחל שיהיה לנו פחות? לפחות בתחום החומרי…
קצב הלב אז התחלנו את היום עם הרוח האיטית, המורחבת ואז הגברנו קצב. אם להיות כנה, קצב הלב של צהלה מהיר… היא מלאת אנרגיה ושמחת חיים ויוצרת מסלולים עשירים במקצבים שונים. בכשרונה כי רב, היא הצליחה לטוות לנו יום קסום עשיר בביקורים מקומות מגוונים, כולם משמחים את הלב והגוף.
צהלה שמה לה למטרה לעודד תיירות בזכרון יעקב ולכן בוחרת במודע לשתף פעולה עם עסקים הקשורים להווי המקומי, להיסטוריה וגם ליזמות מקומית. כאישה שמאמינה בחיבורים בין אנשים ובחיים בקהילה, התחברתי מיד לתפיסת עולמה.
לכל קבוצה נבנה סיור ייחודי, אציין בקצרה מקומות נוספים בהם ביקרנו. בכל אחד מהם שווה לבקר שוב - לטעום, לחוש, לשמוע, לראות ולשוחח עם המקומיים:
א. מלון אלמא - מלון בוטיק יפיפה, שכל הווייתו אמנות. כשהגענו לשם נזכרתי בהתרגשות שבמלון הזה, על הדשא, כתבתי לפני כשלוש שנים את השיר האופטימי הראשון שלי, בתוך תקופה לא פשוטה. הוא היה שיר קצר, ילדי כמעט, שהפך לשיר ערש לילדיי. משהו נקודתי וקטן לכאורה, אך עבורי היה כמו פריצה מתוך מערה אל אור השמש. הרגע ההוא פתח בפני נקודת מבט חדשה על החיים ועולם שירה עשיר, אותו אני מביאה לידי ביטוי בדף השירים שלי בפייסבוק בשולי המילים וחלקם יצאו לאור בספר השירה שלי שירי מסע .
נחזור למלון - הוא חודש על ידי לילי אלשטיין, אשר לקחה מלון ישן שעמד לפני פירוק והפכה אותה לפנינה של ממש. המלון משקיף לים וכולו מלא ביצירות אמנות מסוגים שונים. ומה שהכי מיוחד בו זה שניתן להכנס למלון גם אם לא לנים בו וליהנות מהאווירה השקטה, הנוף לים, לשבת בבר המשקאות וליהנות מיצירות האמנות הפזורות ברחבי המסדרונות.
כל יום ב 10:00 יוצא סיור ( בשבת ב 10:30 ), לאורחי המלון זה בחינם ולבאים מבחוץ בעלות של 30 ש"ח לאדם. אבל (!) ניתן גם להסתובב במלון ללא סיור. (קבוצות גדולות צריכות לתאם מראש). במלון ישנם שני אולמות להופעות, מגיעים אליהם מיטב האמנים, ולפעמים יש גם הופעות בחינם. היינו בסיור, נהננו מהעיצוב המהמם והנוף המשקיף לים ובוודאי נחזור.
לתאום סיור: 077-7356363 או בכתובת מייל: guestrelations@elmahotel.co.il
ב. מוזיאון העלייה הראשונה- מוזיאון ששם לו למטרה לקשר את העבר (80 משפחות מרומניה שנאחזו באדמה בעקשנות, כנגד כל הסיכויים) אל ההווה דרך סיור, סרט ואפשרות להתלבש בהתאם לתקופה. זוכרים את השיר "הוי ארצי מולדתי"? זה מה שחשבתי במוזיאון,על החיים שלהם אז, על "הר טרשים קירח".
ג. לה גופרה- חברת גלידות ישראלית שבחרה להכנס לפני כ-5 שנים לנישת גלידות טבעיות. עקב כך יש צבע מאכל רק בגלידה בטעם מסטיק ויש גם גלידות טבעוניות וללא גלוטן ( בחלק מהסניפים). אפשר כחלק מהסיור לעשות משחק טעימה עיוורת - מהנה ומשעשע.
הגלידרייה ממוקמת בתוך המדרחוב, המייסדים 56, זכרון יעקב 04-6396469.
ד. "יצירה מקומית" - אמנם רק הצצנו בחטף אבל מומלץ ממש לקניית מתנות לחגים ובכלל- מדובר בקונספט ייחודי (שעובד כבר 27 שנה!) של 7 נשים יוצרות (כל אחת בתחום מעט שונה) שחולקות את שטח החנות ואת העבודה בחנות - כל אחת נותנת יום בשבוע. לחלוטין שווה להכנס. ה. לבידו - חנות של חברת הקוסמטיקה הישראלית שמייצרת הכל מחומרים טבעיים, אורגניים, על בסיס ארומתרפיה. במקום מקיימים גם סדנאות ואנחנו לקחנו חלק בסדנת רקיחת קרמים ובה גם קיבלנו הסבר על המוצרים השונים ויתרונותיהם, הכל מועבר באופן מסקרן ובאווירה טובה.
המייסדים 41, מדרחוב זכרון יעקב טלפון: 04-6899406
ו. מסעדת "המייסדים 16" - מסעדת בשרים כשרה, בתחילת המדרחוב. טעים, מגוון וממש מומלץ.
המייסדים, 16, זכרון יעקב, 04-8580555.
ז. מסעדת גרינגוס - מסעדה גריל בר במידרחוב, המייסדים 66, להזמנת מקום 04-6555735
ח. קהילת בית אל - לתיאום סיורים, מרים פרגר - 04-6299950
וכמובן - ליצירת קשר ותיאום סיורים עם צהלה ברוש
באתר: http://www.ecotour.co.il או בנייד: 052-3509529
על המשוררת
דניאלה ספקטור, מוזיקאית יוצרת, נשואה למוזיקאי וטכנאי הקול בן ספקטור.
היא הוציאה בגיל 24 EP הכולל שישה שירים ואלבום הבכורה שלה, הכולל שירים שכתבה והלחינה, יצא ב 1.9.2009. מתוכו נודעו השירים "הירושימה", "הכוכב הזה מת" ו"לישון בלעדיי".
היא זכתה ב 2010 בפרס "תגלית השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של ערוץ המוזיקה ורשת ג'.
היא התארחה באלבומם של דניא לסולומון וצח דרורי וב2011 הוציאה אלבום בשפה האנגלית "Love Is".
בדצמבר 2014 יצא אלבומה "כל הדברים היפים באמת".
הרחבת מעגלי החוויה:
תודה לבלוגרים שהשתתפו בסיור:
אושרה פחימה מהבלוג בדרך אל האושר
גלית קידר מהבלוג שעמום הוא בחירה
נתלי תמיר מהבלוג מתחת לאף
ציפי לוין מהבלוג מה יש לך גברת לוין
דנה סתוי מהבלוג זמן איכות
הילה פלס מהבלוג הילה פלס
ויקי גורשטיין מהבלוג טעמים מקצה העולם
עפר קידר מהבלוג המצלמה מוסיפה חמישה קילו
ענבר שחק מהבלוג עיצוב משנה מציאות
