שירה בהשראת אנשים בחיי | בשולי המילים
top of page

שירה בהשראת אנשים בחיי

לפעמים קורה שאנשים בחיי מעוררים בי צורך לכתוב.

משהו בנקודת המבט שלהם על החיים מפליא אותי, מסקרן אותי, מנחם אותי ואני בוחרת לכתוב את מה שעולה. אביא כאן שתי דוגמאות:

השיר ראשון נכתב בהשראת צילומיה המרהיבים של נתלי תמיר. תוך כדי כתיבת המילים הבנתי כמה החיים שלנו דומים, הילדות המשותפת-מקבילה, ההתבגרות ואהבת הארץ. כתבתי עליה וכתבתי עליי. 

ריחות ילדותי
מילים: שולי מיטלברג-השלי

צילומים: נתלי תמיר

הצבעים והריחות של נופי ילדותי
חולפים מתחתיי במטס של חיי
ולפתע צפים הררי זכרונות
על ימים רחוקים, טיולים בשדות,
איך הייתי בוררת המוץ מבר החיטה 
איך הייתי קופצת על בלת כותנה,
איך בואדי שיחקנו, ילדים, לבדנו,
חלמנו חלומות, עולמות שלמים המצאנו.

 

ופתאום, בין אדמה לשמיים
כמו קיבלתי פתע משקפיים
מתאהבת מחדש בריח השדות,
בקטיף תפוזים, בפריחות חדשות
בהליכה יחפה על קרקע חשופה
במשחק בחול ובאדמה.

 

עברתי לעיר הגדולה
ומאז מחפשת, בתוך ההמולה
חיבור לאדמה, לחומר, למים
מזל שיש ים ומעליו פיסת שמיים.
בין צדפים וקונכיות 
בין זריחות לבין שקיעות
בין כחולים לירוקים
שוב חוזרת למשחקים
בצבע וצורה, בצילום, במילה
יוצרת מחדש, בארצי הקטנה.

 

ופתאום, בין אדמה לשמיים
כמו קיבלתי פתע משקפיים
מתאהבת מחדש בריח השדות,
בקטיף תפוזים, בפריחות חדשות
בהליכה יחפה על קרקע חשופה
במשחק בחול ובאדמה.

 

פעם היו כאן גבעות ושטחים חשופים
אנשים אוהבי אדם על אדמה מהלכים
ומשהו בדרך קמל, התפוגג, נעלם
עת חלקנו שכחו בשביל מה כל זה קיים
ואני בכל ליבי מקווה שיתעורר קול ההגיון,
שנבין כי עוד לא מאוחר לפשוט את שמלת הבטון,
שניזכר איך משחקים משחקים פשוטים
איך נעים ברחוב להלך כשמחלקים חיוכים,
כולנו בני ובנות אדם וחווה
כולנו מחפשים פיסת שלווה.

 

ופתאום, בין אדמה לשמיים
כמו קיבלתי פתע משקפיים
הבנתי כי זו מדינתי וזו שליחותי
להגן על היש, עבור מי שאיתי
כדי שגם בעוד שלושים שנה
נוכל להלך על קרקע חשופה.

השיר השני, נכתב בהשראתה של חלי ראובן. שירתה מרחיבת הלב של חלי, הבוחרת לראות את הטוב ולהעצים אותו, היוותה אבן דרך משמעותית במסע שלי אל עצמי ואל השירה שמאפיינת אותי היום. 

חרוזים של רוח
מילים ותמונה: שולי מיטלברג-השלי

 

היא
רוקמת לחשים
של מילים טובות,

 

היא
עונדת לנפשנו
שרשראות של 
חרוזי הרוח,

 

היא
מעוררת בקרבנו
מעיין חבוי
של אמונה ואומץ 
ואהבת אדם,

 

היא
מעוררת השראה
להיות אנחנו
כי ראויות אנו.

 

היא 
נקיה וכנה ואמיתית
ומאפשרת לכולנו
להיות גם
חרוזים של רוח
ומעיין מתפרץ
והשראה 
אחת
עבור 
השנייה.

קולאז' צילומי עמק של נתלי תמיר.jpg
חרוזים של רוח. בהשראת חלי ראובן.jpg
bottom of page