• Shuli

אריק מנדלבאום עולה למעלה

עודכן ב: 8 מאי 2019


צילום: שולי מיטלברג-השלי



רוחות של תקווה

מכירים את זה שמשהו מושך אתכם לאדם אבל אתם לא יודעים בדיוק למה?

או שאתם קוראים משהו שהוא כתב ומרגישים כאילו הוא מדבר אתכם? זה מה שקרה (וקרא) לי עם אריק מנדלבאום.


אחד הדברים הנפלאים בעיניי בפייסבוק הוא שאנחנו נחשפים לאנשים חדשים דרך הבחירות של החברים שלנו, גם אם לא מכירים בינינו באופן ישיר. כך יצא שבמשך יותר משנה שאני עוקבת אחרי אריק בפייסבוק, בלי לדעת עליו דבר, קוראת ומרווה צימאוני בנקודות מבט חדשות ומרעננות על החיים בכלל ועל עולם החינוך בפרט. כל כך השפיע עליי, שכתבתי פעם שיר שנקרא "השינוי אפשרי", בהשראתו ( אם בא לכם תקראו כאן).

ומה ראיתי? אדם כנה, חד כתער, איש חינוך שמעז לערער על המוסכמות המקובלות, לעורר שאלות, לפעמים ממש בגדר הילד שצועק ״המלך עירום״.

ולמעשה, רק כאשר ביקשתי ממנו להתראיין לבלוג התחלתי להעמיק ולקרוא עליו ברשת ופתאום גיליתי לא מעט קווי דמיון בינינו... זה היה מפתיע ולא מפתיע בו זמנית. פתאום התחלתי להבין איך זה שדבריו מדברים אותי כל כך…


צילום: שולי מיטלברג-השלי

מהות

אריק עשה עד היום כל כך הרבה וכתב כל כך הרבה שהתחלתי לתהות, איך אפשר בכלל לזקק את כל זה לפוסט אחד, איך אוכל להעביר לכם את המהות?

אז בחרתי להתחיל דווקא ממה שאני רואה כמהות העיקרית. כשאריק נשאל מה הוא העיסוק העיקרי בחייו, הוא עונה מיד - חיפוש משמעות. ואת זה הוא עושה בכל תחום בו הוא נוגע, ללא קשר בהכרח לממד הפרנסה. הוא מסביר שיש שלוש שאלות עיקריות שמנחות את חייו:

א. לשם מה אני חי?

ב. איזה אדם אני רוצה להיות?

ג. איזה עולם אני רוצה ליצור?


מהות מתגשמת בחיים

השאלות האלה הובילו את אריק למה שהוא עושה היום - מנהל את בית הספר "משעולים", בית ספר יסודי צומח בעתלית, בעל תפיסה חינוכית ייחודית.

בבית הספר אין כמעט שיעורים פרונטליים, המורה נודד בין קבוצות תלמידים שמבצעים למידה עצמאית, לרוב מבוססת פרויקטים (PBL). לתפיסתו, תלמידים בימינו אינם זקוקים למורה אלא למבוגר משמעותי שילווה אותם ויאתגר אותם, בדומה למורי הזן (Zen).

למנהלים ולמחנכים בבית הספר יש אוטונומיה מוחלטת, כולל ניהול תקציב. חופש גדול מביא אתו גם אחריות גדולה ולעתים המורים חוששים לטעות. אבל בעיני אריק אין בעיה כזו כי ממילא המטרה היא לטעות, שכן אם אתה לא טועה סימן שאתה עושה משהו לא נכון.

אוכלוסיית בית הספר היא אוכלוסיה רגילה, מתוך היישוב עתלית והמועצה האזורית חוף כרמל ולבית הספר אין נגיעה בהחלטה מי נכנס ומי לא. באופן לא מפתיע הביקוש עולה על ההיצע…

האם ההורים משלמים? כן, אבל מדובר ב 1600 ש"ח לשנה, ולא עלות חודשית כמו שמקובל בבתי ספר אחרים בארץ. בית הספר פועל על פי תקן של 31-34 ילדים בכיתה, כמקובל במשרד החינוך, וזאת מתוך אידאולוגיה ברורה להצליח לבנות חינוך אחר בתוך מגבלות המערכת. יחד עם זאת, הם מוצאים פתרונות השונים מהמסגרת הרגילה, כמו למשל בניית קבוצות לימוד רב גילאיות.

בספטמבר הקרוב יעברו למבנה חדש אשר תוכנן בהתאם לתפיסה החינוכית - מרחב גדול, ללא קירות, עם ספריה ענקית כלב הפועם של בית הספר.



צילום: שולי מיטלברג-השלי

מפגשים

הכוונה של אריק היא לשנות את פני החינוך הציבורי בארץ ולעודד עוד בתי ספר לעשות שינויים וללמד אחרת. ולכן הוא מסתובב כמעט בכל מקום אפשרי ונפגש עם הורים, קהילות, ואף ישובים שהזמינו אותו אליהם בכדי לדון בחינוך (לינק לצילום הרצאה שכזו בסוף הפוסט).

הכוונה של אריק היא להראות שלא חסר כלום בעולמנו בכדי ליצור שינוי אמתי בחינוך וכל שנדרש זה לשנות את ה state of mind שלנו. לתפיסתו, אפשר לעשות הכל בתוך גבולות משרד החינוך, עם התקציבים הקיימים, והכל תלוי עד כמה מוכנים לקחת את החינוך והמנהיגות לעומקם.

לדבריו, בעיקר צריך לא לפחד להיכשל. שהרי כל חיינו מלמדים אותנו לפחד מהלא-נודע ולמידה אמתית איננה יכולה להתקיים בלי כישלונות.


שבילי חייו

אריק נשוי + 3 (שניים מתוכם ילדי אומנה), בוגר ישיבה דתית, גנן צמחים במקצועו שהיה חלק ממקימי הגינון הטיפולי בארץ. למד פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי המדינה, פסיכותרפיה בהבעה ויצירה - בקיצור, איש אשכולות. בנוסף, היה שליח של תנועת הבונים דרור בברזיל (שכן הוא ברזילאי במקור) ועסק בתחום בריאות הנפש, בעבודה למען הוצאת מאושפזים באשפוז ארוך טווח במחלקות סגורות אל תוך הקהילה.

הוא התבקש לנהל את בית הספר "נתיבים",שבזמנו היה במתחם של הדסה נעורים ולמעשה עשה הסבת אקדמאים להוראה תוך כדי שהוא מנהל בפועל.

אחרי כמה שנים כמנהל בית הספר, החליטו אשתו והוא, לעשות שנת הפסקה ולצאת לטייל עם בתם ברחבי הארץ (רואים את נקודות ההשקה בינינו? ).

ואיך הם עשו זאת? קנו מקרר פרחים ענק, שיפצו בעצמם והפכו אותו לקרוואן נגרר. מדהים, לא? ואז הם טיילו במשך תשעה חודשים בארץ, בין מעיינות שונים. בסוף שנה זו הם החליטו לעבור ביישוב בגליל.

באותה תקופה למד אריק פסיכותרפית גוף נפש מבוססת מיינדפולנס מטעם אוניברסיטת חיפה, לימודים המתקיימים בכפר תקווה, שהיינו כפר לאוכלוסיה מיוחדת בטבעון ובסיום הלימודים גם יצא לכמה שבועות במנזר בקטמנדו. לפני כמה חודשים יצאו בוגרי הלימודים למסע בהודו, שנשמע מרתק בפני עצמו.

אריק כותב ספרים ושירים ועל כולם מציין "כל הזכויות אינן רשומות", מתוך תפיסת עולם שכל התוכן מגיע דרכו ואיננו שייך לו ואף ממליץ שלא להדפיס את ספריו ולקרוא אותם ברשת בכדי לשמור על הסביבה.


צילום: שולי מיטלברג-השלי. מפסליה המופלאים של האמנית חווה דרורי

שירת הנשמה:


השיר שבחר אריק הוא השיר על כנפי רוח מאת הרב קוק (מתוך "אורות הקודש"):

בן אדם, עלה למעלה עלה,

כי כח עזר לך.

יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.

אל תכחש בם פן יכחשו לך.

דרוש אותם - וימצא לך מיד.


אריק מספר שהשיר מרגש בעיניו בצורה בלתי רגילה, משום שהוא מעודד את האדם להמריא, להתרומם אל על וכי השיר הזה ליווה את מסע הקבוצה של בוגרי מסלול לימודי פסיכותרפית גוף נפש מבוססת מיינדפולנס מטעם אוניברסיטת חיפה, אותה הוא הוביל בהודו, ושימש אותם גם במדיטציות.

החיבור בין השיר לאריק ברור ביותר. אין ספק שרוחו שואפת אל על והוא מוכן ומעוניין לקחת אתו כל מי שחפץ, להתרומם על כנפי הדמיון, היצירה והחלומות ולהוביל את עצמו וסביבתו למקומות טובים יותר.

אחד המשפטים החשובים ביותר בטקסט זה בעיניי הוא המשפט האחרון "דרוש אותם - וימצא לך מיד". משפט זה מזכיר לנו כי אם נבחר לראות את כוחותינו, את כנפי הרוח שלנו, אם נאמין שהם קיימים בנו, הם אכן יהיו שם ונוכל לעוף אתם לאן שנרצה.עלינו לעשות באופן פעיל ולא לחכות.


צילום: שולי מיטלברג-השלי. לפעמים כשקשה להתרומם, שינוי נקודת המבט עושה את כל ההבדל

הדבר הבא

לשאלתי, מהו הדבר הבא בחייך? ענה אריק, באופן לא מפתיע, כי אין דבר הבא, יש רק כאן ועכשיו.

מבחינה מקצועית, הוא מספר, היה מוכן לעסוק בניהול בית ספר כל חייו, כי אין תפקיד יותר מרתק מזה, ולמרות שהוא רוצה להמשיך ולהשפיע על השיח בחינוך הציבורי, באמצעות הכתבים והשיחות שלו, ההשתתפות בוועדות של משרד החינוך וכדומה, המבחן האמתי בעיניו הוא לא רק להגיד מה אני חושב שצריך לעשות, אלא לעשות בפועל.

לסיום, בחרתי להביא טקסט שאריק עצמו כתב. חיבתי לשירים משכה אותי באופן טבעי קודם כל אל שיריו של אריק - קצרים, מתומצתים ויחד עם זאת עמוקים וחסרי משוא פנים. בחרתי להביא לכם כאן אחד, מיוחד מאד בעיניי, שנראה לי כחשוב גם כנקודת פתיחה לבלוג הזה, בו נצא למסע היכרות עם אנשים מעוררי השראה:


אני משיח שקר/ אריק

בכל פעם

שיש מי שמגיע אליי

מתוך תקווה

שיש פתרון קסמים

אני נעשה שוב ושוב

משיח שקר

אין לי דבר ממשי לתת

למעט שאלות

אולי קצת השראה

את המסע והכלים

יהיו אשר יהיו

עליכם לגלות בעצמכם

בואו

רק אם יש לכם צורך

שאזכיר לכם זאת

או סתם

אם בא לכם להיפגש

גאולה

אין.


אז אולי משיח לא, אבל אריק בהחלט מביא עמו כנפי רוח ותקווה לעולם טוב יותר. אני כבר תאמתי סיור בבית הספר. מבחינת אריק הדלת פתוחה - כל שבוע מגיעים אליהם משלחות מהארץ ומהעולם וכל המרבה הרי זה משובח. בא לכם להצטרף אליי? אם כן, כתבו לי.

מאז הפוסט הזה כבר סיירתי בבית הספר - מוזמנים לקרוא על זה כאן.


צילום: שולי מיטלברג-השלי

על היוצר והיצירה:


הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מכונה גם הראי"ה ( 1865-1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות ונחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.

אורות הקודש הוא אחד מספריו העיקריים של הרב קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר לא נכתב באופן מסודר ע"י הרב, כי אם על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי יד שהרב קוק מסר לו.

כנפי רוח הוא סינגל שהוציא ושר הזמר ביני לנדאו בשיתוף מקהלת ישיבת ירושלים לצעירים, שיצא לאור בשנת 2015, לזכר שמונת התלמידים שנרצחו בפיגוע בישיבת מרכז הרב. הלחן של השיר הוא של אביגיל עמר (עוזיאל), שהלחינה אותו במהלך שנות ה-90 של המאה ה- 20 . לחן זה התפרסם מעט במהלך השנים אך מעולם לא עובד והוקלט קודם ל 2015.


רוצים להכיר עוד את אריק ועשייתו?

אני כמובן ממליצה בחום, וכדי שלא יהיו לכם תירוצים, הבאתי לכם כאן אוסף קישורים לתכנים שונים שערך או לקח בהם חלק:

אתר עם ספריו של אריק - ללא זכויות יוצרים - ניתן לקרוא אותם כאן:

על תפיסת עולמו ובית הספר הייחודי ניתן לקרוא כאן.

סרט: סיור חינוכי סוכות תשע"ח:

סרט: סיור בפינלנד:

סרט: סרטון מסע להודו:

סרט: סרטון קצר איפה אתה גר וילמאו

סרט: סרטון מפה לילדים תשע"ח

הרצאה של אריק - בוחרים בחינוך