• Shuli

רונן גפני, כמו עמוד ענן

רונן גפני. ממציא משחק היזמות FreshBiz ואמן שיתופי פעולה הוא האורח שלי היום.

כששמעתי את ההרצאה של רונן לפני כמעט שנה ישבתי מרותקת. הוא סיפר על תפיסת העולם של ״היזמים החדשים״ וגם העניק לנו את הספר שהוציא עם שמחה גליק ורויטל פיזנטי, אותו קראתי בשקיקה והתחברתי מיד. למה?

כי אני אשה של שיתופי פעולה מטבעי, אוהבת חדשנות והספר הגיע אליי בתקופה של שינויים גדולים בחיי. אחרי 9 שנים במערכת החינוך, אחת המערכות השמרניות ביותר במדינה (על אף השינויים המבורכים שמתרחשים בה, שהם ממש מעטים מידי) השתוקקתי שמישהו יגיד לי שאפשר לפעול בעולם הזה אחרת. כבר התחלתי לצעוד בדרך משלי אבל הגישה של רונן הביאה לי גם תקווה, שהעולם יכול ובאמת משתנה.

צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

״היZמים החדשים הם האנשים שמשנים את חוקי המשחק הישן״, כתוב במשפט הראשון בפרק המבוא של הספר היזמים החדשים. "תודה לאל, את אלה אני רוצה להכיר", חשבתי לעצמי.

ידעתי כבר אז שאני רוצה לראיין אותו בבלוג ואיך שהוא זה לא קרה, ופתאום הגיעו ימי קורונה והוא אחד האנשים שהכי רציתי לשאול אותם איך הם רואים את המצב הנוכחי.

הסיפור של רונן התחיל מהמשחק. משחק לוח שהוא המציא. חשבתם פעם שהחיים של אדם יכולים להשתנות מהקצה אל הקצה כי הוא המציא משחק?...

"פרשביז זה משחק לוח פיזי שהמטרה שלו היא להתבונן על העולם העסקי והעולם היזמי מנקודת מבט אחרת, להביא ערכים חדשים" מספר רונן. "הרעיון נולד לפני 15 שנה. עסקתי בעולם של יזמות, ובמשך שנים קראתי ספרים העוסקים בהקמת חברות ויזמות של אנשי עסקים. עניין אותי המסע האישי של היזמים שעמדו מאחורי הפרויקטים, מה הם היו צריכים לעבור, איזו התפתחות אישית ותובנות הם צברו בדרך, אילו מכשולים הם היו צריכים לעבור".

רונן מספר ואני מחייכת לעצמי, שכן זה בדיוק מה שאני עושה בבלוג הזה. אני מחפשת את המסע האישי של האנשים שאני מראיינת, בין אם הם אנשי רוח, מטפלים, אנשי שיווק, אמנים או כל דבר אחר. אני חוקרת מה מניע את המרואיינים שלי, את הדרך שעברו בחיים והתובנות שאספו.

צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

"כשעלה הרעיון לייצר משחק", ממשיך רונן, "התבוננתי במשחק הכי בסיסי שכולנו גדלנו עליו ומתחבר לעולם העסקים – ה'מונופול'. ומה המטרה ב'מונופול'? לגרום לכל השחקנים האחרים לפשוט את הרגל. לא הבנתי, למה אנשים רוצים לשחק משחק סכום אפס?" (הערה: 'משחק סכום אפס' הוא מושג מעולם העסקים ותורת המשחקים, הכוונה למצב שהרווח של צד אחד הוא ההפסד של האחר). "למה אנחנו משחקים ומלמדים את הילדים לשחק במשחק שהמטרה שלו לגרום לאחרים להפסיד?" שואל רונן, "רציתי להראות שעולם היזמות מבוסס הרבה יותר על יצירתיות, ביטוי אישי ושיתופי פעולה. רציתי משחק שיהיה לי ולחברים שלי כיף לשחק בו, שתהיה לנו רמת וירטואוזיות גבוהה יותר, שנוכל להיות יצירתיים".

לנקודה ההיא הגיע רונן עם רקע בעולמות של פיתוח תכנה, שיווק, מיתוג, שוק ההון ועוד, ומכל הידע שהיה לו, הוא בחר להדגיש במשחק שפיתח ערכים של יוזמה, יצירתיות ושיתופי פעולה. עם הזמן הפך המשחק למתודולוגיה שלמה של חשיבה רב ממדית, שבאה לידי ביטוי בהכשרות שמתקיימות בכל העולם (על ההחלטות שהוא היה צריך לקחת במשחק החיים הפרטי שלו, תוכלו לקרוא בספר).

המשחק, שהפך לעסק בשם FreshBiz קיים כבר 9 שנים.

אנשי החברה קיימו סדנאות בכ-30 מדינות בעולם, כ - 100,000 איש השתתפו בסדנאות, הוא תורגם ל-10 שפות והספר תורגם גם הוא ל-4 שפות. אלפי אנשים משחקים במשחק באופן פרטי בביתם ונראה שאט אט השינוי מתחיל לחלחל בעולם העסקים.

"בהתחלה זה היה ממש כמו לדחוף את הסלע בעלייה" מספר רונן בכנות, "הם לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם, מה זו חשיבה יזמית, מה זו תודעה חדשה. ארגונים חששו שאם נלמד את העובדים שלהם חשיבה יזמית הם פשוט ירצו לקום וללכת... בשנתיים האחרונות השוק העסקי נפתח לזה ורואים הרבה יותר שיתופי פעולה. העסקים מחפשים אנשים יצירתיים, אנשים שהם 'ראש גדול', שיהיו סוג של יזמים בתפקיד שלהם. ובמקביל, בתחום העסקים הקטנים אפשר לראות תוצאות משמעותיות, משנות חיים ממש – אנשים שמדייקים את העסק שלהם, פותחים ערוצים חדשים, נחשפים לקהלים חדשים, ובוחרים לחיות חיים שהם יותר שלמים אתם".

צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

ביקשתי מרונן שתי דוגמאות, כדי שנוכל להבין יותר על מה הוא מדבר:


"מעצבת פנים שלקחה חלק בתכנית השנתית שלנו. היא מאד רצתה להעביר את הידע שלה הלאה אבל חששה, מכיוון שהתייחסה למעצבות האחרות כמתחרות שלה. בתוך התהליך שהיא עברה איתנו, היא ראתה שכמו שאנחנו רואים כל מאמן כשותף לדרך שמעביר את המשחק שלנו לצוותים איתם הוא עובד, כך גם היא יכולה להתייחס למעצבות האחרות. היא יצרה קורס מקצועי והחלה להדריך מעצבות, בעיקר מעצבות חדשות. זה התאים לה מאד, כי היא מסוג האנשים שאמורים להעביר הלאה ידע. עד היום היא כבר העבירה 8 קורסים ונוספו לה הכנסות של מאות אלפי שקלים.

דוגמא נוספת - אדם שבמקצועו הוא מלווה משקיעים ישראלים שרוצים לרכוש דירות באתונה. במודל הישן שלו הוא היה מוצא נכסים, מוציא משלחת מהארץ בטיסות, מארגן להם סיור בבתים ואחר כך מביא אותם לחתימה אצל עורך דין, וכל התהליך היה מורכב ומייגע. בעקבות התהליך אצלנו הוא שינה את כל המודל ויצר מודל אינטרנטי, שהיום גם ממש הציל אותו במשבר הקורונה, כי אין צורך לנסוע פיזית ליוון. הוא יצר קבוצת ווטסאפ של משקיעים ובה הוא מעלה הצעות לרכישה. המשקיעים יכולים לברר את כל הפרטים הדרושים להם מבלי להגיע כלל ליוון, והדירות נחטפות בתוך שעה-שעתיים. יש כאן ניצול זמן, כסף ואנרגיה הרבה יותר יעיל מהמודל הקודם".

צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

כאמור, אני מאמינה שתפיסת העולם של רונן היא העתיד שלנו, והתכוונתי לראיין אותו בכל מקרה, אבל, בהחלט עניין אותי להבין כיצד הוא רואה את משבר הקורונה הנוכחי.

"אני מדבר את השפה הזו כבר 9 שנים ודווקא היום, בתוך המשבר, רואים בצורה בולטת את הצורך ביצירת שיתופי פעולה ברמה גבוהה", הוא אומר. "לרוץ להתחרות עם מדינות אחרות מי יקנה יותר מכונות הנשמה, זו חשיבה של העולם הישן. להקים יחד, בשיתוף פעולה בין מדינות, שרשרת אספקה גלובלית ושיתוף מידע, זה פתרון חדש. הקורונה זו דוגמא אחת, התנסות בארגז החול, אם אפשר לומר. בפני האנושות עומדים עוד אתגרים רבים וגדולים – משבר האקלים, שרפת היערות באמזונס, הקרחונים שנמסים... יש חיבוריות בין כולנו שמשפיעה עלינו, כל הבעיות הגדולות הן בעיות של כולנו וצריך לפתור אותן יחד. המטרה של המשחק היא לפתח תודעה כזו".

עיצוב תכשיט, צילום ועיבוד תמונה: סורינה ניסנבאום

ומה מונע מאיתנו בעצם לשתף פעולה כבר היום? אני תוהה, וגם שואלת בקול רם.

"קצב ההתפתחות של התודעה שלנו איטי מקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפתור המון בעיות גלובליות (רעב, חוסר שוויון כלכלי וכו'), אבל ההתנהגות שלנו צריכה להשתנות כדי לאפשר את זה. יש עדיין המון אנשים שנוח להם במשחק הישן ומי שרוצה לראות שינוי צריך לפנות למי שכבר פתוח לדבר החדש".

ואיזה שינוי תודעתי בעצם היה רוצה רונן לראות? הוא מונה כמה הצעות:

"חשיבה עצמאית – אנחנו נוטים להפעיל חשיבה ביקורתית לעיתים רחוקות. עלינו לשאול, האם מה שאומרים לנו הוא אמת? האם אנחנו באמת צריכים את מה שבתי הספר מלמדים אותנו? האם הפוליטיקאים פועלים לטובתנו? האם האופן שבו משחקים עם כסף בעולם הוא נכון? מאיפה אנחנו אוספים אינפורמציה? מה אנחנו יכולים ללמד את עצמנו? אנחנו חיים בעולם שיש בו המון דיסאינפורמציה ואנחנו חייבים להיות מודעים למקורות המידע ואחר כך לבחון את כל הנחות היסוד לגבי מה שלימדו אותנו.

שיתופי פעולה - האם עולם העסקים חייב לפעול על פי תחרות וסכום אפס? זה מה שרוב האנשים מניחים, אבל הם לא בודקים את זה הלכה למעשה.

יצירתיות - לשאול את עצמנו איך מפתחים חשיבה יצירתית וחשיבה רב ממדית?

יזמות - היכולת לחולל הזדמנויות, לא לשבת פסיביים . יש הרבה יותר אנשים שמגיבים על החיים מאשר אלה שיוזמים אותם. אנחנו חייבים להיות הרבה יותר יוזמים, יצירתיים, משתפי פעולה אם אנחנו רוצים לראות שינוי בעולם.

צילום: סורינה ניסנבאום

בהקשר הספציפי יותר של 'ימי קורונה', כפי שקוראים להם, ראינו כולנו, ובעיקר העצמאים מבנינו, איך, אחרי 3 ימים פחות או יותר של הלם, פצחו עסקים רבים בשירותי משלוחים ושיחות בזום. האם זו הדרך?


"נכון שנהיה חייבים להיות יצירתיים ולהתאים מוצרים לזמן קןרונה", אומר רונן, "אבל יש להיזהר שלא לפרוץ מהר מידי ובעצם לשכפל את המוכר והידוע, לעשות עוד מאותו הדבר, רק צבוע בצבעים אחרים. אנחנו צריכים לשים לב - מה באמת משתנה בתפיסה של אנשים? מה הולך להשתנות בהתנהגות של אנשים?


"חשוב שנבין שזה לא חד פעמי, תקופה כזו כנראה תחזור לחיינו בצורה כזו או אחרת... האם בשנה הבאה, במידה והמצב הזה יחזור על עצמו, יהיו לי מוצרים מתאימים? האם אני יכול להיות יותר יעיל באופן כללי? ייתכן שאנשים רבים יעברו למודל אינטרנטי כי הוא חוסך זמן נסיעות, דלק, אנרגיה...


"האם אני שם את כל הביצים שלי בסל אחד? איך אני יכול להתנהל כלכלית יותר נכון ולפתח מוצרים שהם חסיני סגר/ משבר, או שהם בינלאומיים? פתאום המושג "לחסוך ליום סגריר" מקבל משנה תוקף, כי יום סגריר יכול להיות שנה הבאה ולא רק בפנסיה... כל אחד צריך לחשוב בעסק שלו, מה ההזדמנות שיש לו לפתח מוצר חדש בתוך ההתנהגות החדשה. נצטרך להיות יותר מדויקים, יותר חסכוניים. כל דבר שחסכני יתחיל להיות דפוס התנהגות.

"התחום של הכנסה פאסיבית יקבל תאוצה מהירה – אנשים מבינים שאם הם רק שכירים או רק בעלי עסק אחד, ההכנסות עלולות ביום אחד לרדת ב 70% ורבים יפתחו עוד יוזמות עצמאיות. כבר עכשיו זה ברור שאם יש מיליון מובטלים, % 20-25 אחוז מהם לא יחזרו לעבודה והם יהיו חייבים להיות סוג של יזמים. גם הארגונים לא ימהרו לגייס עובדים חדשים ויעבדו מול פרילנסרים. אנשים יבינו שהם זקוקים ליותר מערוץ פרנסה אחד. אני חושב שגם כל נושא התחביבים יקבל תאוצה גדולה ושזה גם יישאר – אנשים עושים את מה שהם אוהבים והם ירצו לשמר את זה. מי שידע גם את זה למנף ירוויח בגדול."

צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

השאלות של רונן נשמעות לי מדויקות ביותר ובהחלט מעוררות מחשבה, לי באופן אישי, ולכולנו. אני תוהה עד כמה אנשים ישמרו את השינויים וההרגלים החדשים שסיגלו להם. כשיצאנו למסע המשפחתי בעולם, יכולנו פתאום להתבונן על דרך החיים מהערבית מבחוץ, לראות את המטריקס שכולנו חיים בו וכשחזרנו התחלנו לחשוב איך חיים אחרת. נדמה לי שרבים מהאנשים עוברים עכשיו תהליכים דומים (ובאופן מפליא, רבים מהשירים שלי מתאימים עכשיו ממש למה שאנשים חווים). רונן מציין שמידת הטמעת השינויים תלויה ככל הנראה גם בשאלות שעדיין אין להן תשובות כמו: כמה זמן יהיה כל הסגר העולמי?

האם יהיו עוד גלים של נדבקים?

באיזה קצב יחזרו אנשים לשגרה המוכרת, כמו טיסות, טיולים, התקהלויות במופעים?

האם אנשים יאהבו את תחושת הבידוד וירצו לשמר אותה, נניח פעם בשנה?


"תראי", אומר רונן, "חשוב להכין תשתית תודעתית לפעם הבאה. יש אנשים שיחפשו פתרונות מידיים ויש מי שיבנה תכנית ארוכת טווח. אתה לא יכול לתת פתרונות מידיים אם אין לך תשתיות, ולכן חשוב להכין כבר עכשיו את התשתיות - ליין מוצרים, מערכות טכנולוגיות וערוצי מכירה שלא תלויים בזמן שלי ומתאימים לכל מיני מדינות בעולם. בדיוק לפני משבר הקורונה היה לנו כנס על ארכיטקטורה עסקית. אנשים חושבים שזה מותרות, אבל אם לא תיתן זמן לחשיבה איך בונים ארכיטקטורה נכונה של העסק והחיים שלך, גם בפעם הבאה זה יתפוס אותך לא מוכן, ברמה התודעתית וגם ברמה הטכנית".


צילום ועיבוד: סורינה ניסנבאום

אני מרגישה שיש כאן כר שלם למחשבה ותהיה, ואפשר גם לתת קצת זמן לדברים לחלחל. מעניין יהיה לראיין את רונן שוב עוד שנה או שנתיים – באיזה מן עולם נחיה אז?

שירה והשראה:


כמו כל מרואייני, בחרתי מרונן לבחור שיר עברי שמעורר בו השראה ועושה לו טוב. רונן ידע מיד במה הוא בוחר – "שיר נבואי קוסמי עליז", מאת יוני רכטר ועלי מוהר. איזה שיר מיוחד ליוצרים מיוחדים. שאלתי את רונן מדוע בחר בו והוא ענה: " יש בו מסר מאד חזק, מצד אחד מאד אופטימי ומצד שני נוגה, ויש בו קריאה להתבוננות". השיר מתחבר לי מאד אל רונן, שבעיניי הוא קצת כמו עמוד הענן ההולך לפני העדר. ממליצה לכם גם ללכת אחריו, יש לו דברים טובים לתת לכם.

גם השיר הזה מצטרף לפלייליסט של הבלוג - מוזמנים להאזין לשירים שעושים טוב על הלב.

על היוצרים

יוני רכטר ועלי מוהר ז"ל הם שני יוצרים ענקיים, שממש קצרה היריעה מלתאר כאן את שפע היצירה שלהם. יוני רכטר, ילדי 1951, מוזיקאי, זמר, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי ישראלי, זוכה פרס אקו"ם. יצר במסגרת להקת "כוורת" והיה שותף ליצירת האלבום "הכבש השישה עשר" וגם כתב שירים רבים באופן עצמאי. אפשר לקרוא עליו רבות עוד כאן.

עלי מוהר, יליד 1948, פזמונאי ישראלי, בעל טור בעיתון "דבר" ו "העיר". כתב ללהקת "כוורת" ושיתף פעולה רבות עם יוני רכטר, גם במופע משותף בו יוני רכטר שר ועלי מוהר קרא קטעים שכתב לטורו "מהנעשה בעירנו", שירים שלו ושל אביו, המשורר יחיאל מוהר, קטעים שנכתבו במיוחד למופע. הוא כתב שירים לגידי גוב, אריק איינשטיין, אפרים שמיר ועוד. הוא נפטר בשנת 2006. ניתן לקרוא עליו עוד כאן.

על הצלמת


סורינה ניסנבאום - אמנית ויוצרת, כותבת, מצלמת בנייד, מעצבת תכשיטים ייחודיים , מנחה סדנאות חווייתיות בשילוב עולם היצירה עם שפת הצבעים במעגלי חיינו. שואבת השראה מהטבע ומאנשים. התכשיטים של סורינה נפלאים ביופיים - מומלץ להכיר!

אפשר להיות בקשר עם סורינה בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה, באינסטגראם שלה ובעמוד הפייסבוק העסקי.

להרחבת מעגלי החוויה


ניתן למצוא את רונן באתר של החברה FreshBiz, בפייסבוק - כאן ובאינסטגראם - כאן.

מעניין אתכם לקרוא עוד על חשיבה יצירתית והתבוננות אחרת על העולם? ממליצה לקרוא את הריאיון עם ד"ר גורן גורדון, מנהל מעבדת הסקרנות בתל אביב, כאן.

תוהים איך השירים שלי מתחברים לכל זה?

מוזמנים לקרוא בדף הפייסבוק שלי בשולי המילים. ספר השירים שלי "שירי מסע" אזל בשלב זה, אך יצא בקרוב במהדורה דיגיטלית. אם אתם מעוניינים כתבו לי.

רוצים לקבל את הראיון הבא ישירות למייל שלכם? הרשמו כאן

0 צפיות