• Shuli

הנני, עם נירית שפירא

לאורך חיי נמשכתי אל פסטיבלים. כשאני מסתכלת היום בדיעבד, אני רואה איך כל אירוע שהגעתי אליו עזר לכמה אסימונים תודעתיים ליפול, בדיוק היכן שצריך. זו סביבה כל כך מיוחדת, מנותקת מהיום יום ועם זאת, מחוברת עמוק לרוח ולהוויה האנושית. השיח, המוזיקה, המפגש האנושי, מעוררים את יצר החיים בצורה מופלאה.



כשהזמינו אותי להשתתף ב שאקטי בי רציתי להכיר את האישה שעומדת מאחורי ההתכנסות. כמובן שאירועים גדולים שכאלה לא יכולים להתקיים ללא אוסף כוחות אנושיים, אך תמיד יש איש או אישה שהם הרוח, העץ, הזיק, שמדליקים את האש וגם שומרים עליה חיה. אז במקרה של התכנסות הנשים שאקטי בי מדובר בנירית שפירא. אז מה הסיפור של נירית? בימים טרופים אלה, כאשר היא עובדת באינטנסיביות על הפקת שאקטי בי נט הקרבה, שוחחנו טלפונית על הדרך שלה ועל הבחירה לקחת את הובלת הפסטיבל לידיה.

נירית הייתה ממקימות נשים קוראות ללדת – למען חופש הבחירה בלידה ומנכ"לית במשך שנים רבות. התנועה הייתה פעילה מאד, הן כתבו יחד הצעות חוק, יצאו להפגנות ולעורר מודעות בבתי חולים. "עבודתי כמטפלת 'איזון חיים' הביאה אותי לבהירות באשר להשפעת הלידות על ילדים ונשים לאורך החיים. במקביל זיהיתי את הלידה כשער משובח לצמיחה. זהו מקום שמזמין נשים לעצור ולשאול שאלות קיומיות על רצונן ובחירתן. אני אוהבת עצירות כאלו, שמזמינות אותנו להמשך חשיבה על הבחירות שלנו בחיים."


בשלב מסוים, לפני כ – 17 שנה, הוקמה רשת דיאדה על ידי ענת אגמון אחת השותפות להובלת התנועה ונירית מצאה את עצמה מנהלת את תחום הילדים, כשהיא בעצמה אמא בראשית דרכה (הבן הבכור היה בן שש ואז נולדה גם הבת השניה). במקביל לעבודה בדיאדה, כשבתה הייתה בת 3 חודשים, לקחה נירית חלק גם בפסטיבל שאקטי, שהוקם במקורו על יד רפיק (תמיר קמחי), כשעיקר מטרתה הייתה לחלק מידע לנשים על לידות ולהעביר סדנא שנקראת "תינוקות זוכרים לידה". ההתמודדות עם הקמת רשת והעבודה בעמותה, במקביל להורות צעירה היתה לא פשוטה, כפי שהיא מספרת: "ההורות האידיאלית שציירתי לעצמי לא עמדה בהלימה עם הקמת רשת. באתי לעשות משהו למען נשים ויולדות והאנרגיה הרבה שהשקעתי בהענקה לאחרים, במידה מסוימת חטאה לבית הפרטי שלי...".



"כשהבת שלי היתה בת שנתיים וקצת התפטרתי", היא מספרת. "לא חשבתי שזה יקרה אי פעם, כי הייתי מנהלת, אבל יש לי סיסמא שמנחה אותי "רחב עולמי כעולם נמלה" – אני זזה בהתאם למה שמפעיל אותי בחיים. פתאום עלתה השאלה מי אני ומה אני רוצה?... והשאלות האלה, בשילוב עם "נשים קוראות ללדת" הביא אותי לפסטיבל שאקטי. מהר מאד התפקיד שלי בשאקטי הלך וגדל, שאקטי עברה מהמדבר לבית אורן וכשהתפטרתי מדיאדה זה היה שבועיים שלושה אחרי שרפיק שאל אם אני רוצה להוביל את שאקטי. אמרתי כן ויחד עם עוד 3 נשים רכשנו בשותפות את זכויות ההפקה והתחלנו להפיק את שאקטי שגדלה ובימים טובים הגיעה גם ל 2000 נשים. זה היה עוצמתי מאד. הייתי אחראית על החזון, התוכן, הטקסים והכל התאים לי כי זה היה חלום לטרנספורמציה נשית. היה ונשאר".



במהלך חייה עשתה את דרכה גם בעולם הרוח, למדה רפלקסולוגיה, שיאצו, 'איזון חיים (Life Alignment) ועוד.

נירית מספרת שגדלה ללא חיבור לגוף ובוודאי שלא לנשיות ועברה דרך משמעותית בחיבור לנשיות שלה, עוד לפני ההריונות, בין השאר דרך שיטת Life Alignment שמשמשת אותה עד היום, גם בתוך הטקסים בשאקטי בי. "שאקטי נעה כולה סביב חזון של נשיות בריאה, רווחה ותמיכה נשית מופלאה. היא הפכה לחלק מעבודת חיי ומרגשת אותי כל פעם מחדש. אני אוהבת את הבריאה המשותפת ששאקטי מזמנת ונפעמת מהתהליכים העוצמתיים שכולנו עוברות. אחרי הכל, כל אישה שבוחרת להתמסר, לשחרר ולנוע אל בחירות חדשות, היא גם קצת אני ואני מודה ומתרגשת עם כל אחת."



בשלב מסוים השותפות המרובעת של שאקטי בגירסה הראשונה, כבר לא עבדה. "היה קושי להתנהל יחד", היא מספרת, "ואז השותפות התפרקה.

אחרי 14 פסטיבלים, פתאום הייתה הפסקה. במשך 4 שנים חיכיתי שמישהי תפיק את שאקטי וזה לא קרה ואז, לפני שנתיים או שלוש מצאתי את עצמי מפיקה את "יום האחדות בכינרת" (יוזמה לחג חדש שבו כולם חוגגים את היותנו אחד עם העולם). האירוע היה מהמם אבל לא שלי וחזרתי הביתה חולה. לקחתי לי יום חופש כדי להבריא, קמתי ונסעתי למצוקי דרגות. ושם החלטתי להתחיל ולהניע את שאקטי מחדש. קראתי לה 'שאקטי בי' , מלשון 'בתוכי' וגם being – הוויה".


מאז היו שתי התכנסויות במצוקי דרגות ואחת באלוני יצחק. היה אמור להיות פסטיבל נוסף, אבל ימי הקורונה לא אפשרו ונירית חשה קריאה להקים את הפסטיבל באופן דיגיטלי. "הרגשתי שכמה שאני נבהלת מזה (כי חששתי מהמתח והעומס...), היא פשוט דורשת ממני לכנס את הנשים, לומר להן 'תנו לעצמכן מרחב וחיבורים לנשים מכל העולם'. סוג של טרנספורמציה ומתרחשים ניסים בפורמאט החדש, למשל הסדנאות שמתקיימות באנגלית ובערבית. אני מרגישה שכל המנחות וכל המשתתפות עושות יד אחת כדי לחזק את רוחנו ולהרחיב את האמון שאפשר לחיות באהבה".

נירית מספרת על תגובות של נשים שמספרות על חוויות מרגשות מפסטיבל שאקטי. "הייתה מישהי בהתכנסות הראשונה שאמרה לי: 'באתי וראיתי שיש מלא אהבה וחשבתי לעצמי שכולן מזויפות. לקח לי יום וחצי. הייתה לי אפשרות להתנגד או להתמסר, והתמסרתי'. אישה נוספת כתבה שהיא נסעה להרצאות של טוני רובינס בחו"ל ומה שהיא עברה בשאקטי היה הרבה יותר עוצמתי ממה שחוותה שם".


יחד עם נירית עובדות על הפסטיבל הנוכחי נשים רבות מכדי שנוכל לציין כאן. ג'ני שחורי אלימלך היא יד ימינה של נירית, אריאל מנור יזמה את הליין של ראיונות עם נשים מעוררות השראה (בו גם אני לוקחת חלק), רקפת בקה מוזס לקחה את כל תחום הסדנאות באנגלית, דינה עוואד ודין הלנה ליבאי את הסדנאות בערבית, ומיכל מילגרום וסיגל שאנן עוזרות בדיוק ובהחזקת הטקסים. יש עוד נשים שלקחו ולוקחות משימות מקדמות כדי ששאקטי תמשיך להיות המתנה שהיא בעולם ויש גם גברים תומכים כמו יזהר הס שמביא להתכנסויות ציוד רב ומגיש לנשים תה רחמים. במקום שלו ניפגש פיזית גם בשאקטי הקרובה, אביב רם שמביא את ציוד ההגברה ומצטרף עם הגיטרה כשנחוץ וערן שפירא, בן הזוג והאהוב של נירית שמבשל בהתכנסויות הפיזיות וגם מצלם, עורך ותומך בהתאם לצורך. בשאקטי שמתרחשת במרחבים הפיזיים יש גם מרחבים לילדות, אם כי ההמלצה של נירית היא להגיע ללא ילדות, כדי לאפשר לעצמך זמן שכולו עבורך. ובאלוני יצחק היה גם מרחב לנשים דתיות שחשובה להן שמירת השבת. הפסטיבל האינטרנטי מאפשר לנו ליצור בנק מידע ומשום שהשפע גדול כל כך, תהיה אפשרות גישה אל החומרים באמצעות קבוצת פייסבוק, גם בתום הסופ"ש, למשך חודש שלם. כך נשים תוכלנה להיחשף לכמה מפגשים שתרצנה ובעיני זה ממש לא מובן מאליו.



סיפרתי לנירית על הבלוג שלי וכיצד הגעתי אליו ועל הבחירה שלי לחפש אנשים מעוררי השראה מסביבי. "ההשראה בעיניי היא קריטית", אמרה נירית, "זה הנושא של שאקטי ואחת המתנות שאנחנו יכולות לתת אחת לשנייה. מה שלמדתי בחיי נגיש לך, מי שהפכתי להיות יכול להיות השראה לנשים אחרות. אני מאמינה שאנחנו מקורות אור ותפקידנו להאיר זו עבור זו, היום אני זורחת כאן בשבילך ומחר את מאירה לאחרות וכך הלאה ".


אז השנה גם אני משתתפת בפסטיבל, וזה מרגש ממש, להיות חלק מהיצירה והחגיגה הנשית המופלאה הזו. תראיין אותי מאורין אמיליה ברודי, על המסע המשפחתי שעשינו בעולם ועל המסע שלי אל הלב פנימה, דרך הכתיבה והשירה. בנוסף, אראיין את גלי פלג, על סיפור ההחלמה שלה מפיברומיאלגיה ואת רונה שפריר, על הקשבה והתחברות לעצמנו בתוך עולם של אי ודאות, שתיהן מרואיינות מהבלוג שלי.


אני ממליצה בחום להסתכל כאן, בתכניית הפסטיבל ולראות כמה כיוונים מעניינים יש כאן, של סדנאות וגם של ראיונות עם נשים מעוררות השראה.

כל השפע הזה יישאר זמין לנרשמות למשך חודש (!), כך שתוכלו לחזור ולצפות גם בסדנאות או מפגשים שלא יכולתן לקחת בהם חלק בזמן אמת.


שירה והשראה


נירית כותבת גם שירים ובחרנו בחלק זה באחד מהשירים שלה. "זכיתי לכתוב מילים לשירי העצמה נשית", מספרת נירית. "שירים שהיינו מעלות בתחילת הפסטיבל והיום אנחנו בתהליך של גיוס ממון כדי להפיק אלבום שנקרא "אחות מראה". אני מרגישה מאד בשליחות עם השירים האלה, שמביאים תקווה ואהבת אדם.

השיר הנבחר "אבלון חוזרת", נכתב בהשראת "ערפילי אבלון", רומן משנת 1983 מאת מריון זימר בראדלי, שבו היא מספרת את אגדות המלך ארתור מנקודת המבט של הדמויות הנשיות.

גם השיר הזה נכנס לפלייליסט של הבלוג, בערוץ שלי, המורכב משירים מעוררי השראה שבחרו המרואיינים שהתארחו כאן בבלוג.

אבלון חוזרת

מילים: נירית שפירא

לחן: רבקה רוגע

אבלון חוזרת מן הערפילים

ההופעה שלה עדיין מעומעמת

אבלון חוזרת מן הערפילים

אל מול תודעתנו הנדהמת

וכאן הכוהנות מתעוררות לזכור

שהתפקדנו אל מסדר האור,

זוכרות שלטקסים יש כוח,

שדי לנו לשכוח,

כוחה של כוונה

עוצמת האמונה

אם אבלון חוזרת,

מציאות אחרת,

מחכה לנו,

מעבר לפינה.

עולות על הספינה

עולות ביחד

עולות על הספינה

בידיעה,

אל אבלון אנחנו

בבהירות בוטחת

חותרות עכשיו

כי נשמעה קריאה:

הקסם קיים והוא אני

הקסם קיים והוא את

הקסם קיים הינני

בכל נשימה ומבט:

הנני הנני הנני….



על הצלמות

"הצלמות של התמונות שמופיעות כאן", מספרת נירית, "מלוות את שאקטי מימים ימימה, כולן עושות עבודתן מהלב. ג'ני שחורי אלימלך הצטרפה על תקן צלמת חובבת והפכה עם השנים לצלמת מקצועית, אורית שטרנברג קפלן, אמנית, צלמת ואחות לב, צילמה את שלוש ההתכנסויות האחרונות ואילו יפעת פביאן, צלמת וותיקה ואוהבת שאקטי צילמה בשתי ההתכנסויות האחרונות שלנו. כולן נשמות יתרות וכולן אוהבות את שאקטי מכל לב. תודתי להן".


להרחבת מעגלי החוויה


שאקטי בי בפייסבוק, כאן.

נשים קוראות ללדת בפייסבוק, כאן.



0 צפיות