הבטחה היא זרע תודעה
אני מאלה שחשוב להם מאד לקיים הבטחות, כי הבטחה היא כמו הזרע של המימוש, תחילת הדרך.
בראיון עם אריק מנדלבאום, הבטחתי שאלך לסיור בבית הספר ״משעולים״ אותו הוא מנהל ואספר לכם איך היה ובמה בית הספר ייחודי כל כך, והנה זה קורה.
עבורי זה כמו זריעת זרע בתודעה של כולנו - משהו חדש מתחיל עכשיו.
הפוסט הזה עולה בתזמון מושלם לפרסום הספר (היום!) "אייכה: מפת מסע ומדריך להקמת בית חינוך ציבורי פרוגרסיבי".
את הספר, כמנהגו של אריק, ניתן לקרוא ברשת בחינם! ולי כבר ברור מה אקרא בשבת הזו… ובכל זאת, הנה על קצה המזלג מאפייני בית הספר, העושים אותו שונה מכל בית הספר ממלכתי אחר:
ראשית חשוב לציין שבית הספר נמצא כרגע במבנה זמני שבו היה פעם בית הספר אחר וכלפי חוץ הוא נראה כמו בית ספר יסודי רגיל פחות או יותר. בספטמבר יעברו למבנה החדש (אדריכל אילן צבי), שעוצב בהתאם לפדגוגיה של בית הספר ובו כבר מדובר על עיצוב אחר לגמרי של חללי בית הספר ( מה שאומר שכנראה שאצטרך לנסוע לסיור נוסף…)
בבית הספר החדש יהיו מרחבי למידה פתוחים בסגנון Open Space , עיצובים מאירי עיניים, סגנונות ישיבה מגוונים המאפשרים לילדים שונים למצוא מקום שיהיה להם נוח ללמוד בו. הספרייה במרכז בית הספר, ולמנהל, להבדיל מרוב בתי הספר, לא יהיה חדר משלו.
את התפיסה של בית הספר יצרו בהשראת בתי הספר מסוג ״הייטק היי״ שמקורם בארצות הברית, היום, לדברי אריק, יש כמה תיכונים כאלה גם בארץ.
הנה כמה מאפיינים ייחודיים שאותי תפסו, אני מניחה שיש עוד רבדים רבים לחיים בקהילת בית הספר:
קבוצות למידה
התלמידים מחולקים לקבוצות רב גילאיות ( ׳בתים׳, בלשון בית הספר), לרוב על פי רמת הלימוד שלהם בכל מקצוע ולפעמים בהתאם לשיקולים חברתיים.
מערכת השעות של בית הספר חוצת קבוצות גיל, כך שכל הבתים לומדים את אותו תחום באותו זמן. למה? כי החונך של הבית מלמד את כל תחומי הלימוד (מלבד אנגלית וספורט, אשר על פי הנחיית משרד החינוך חייבים להילמד על ידי מורים בעלי הכשרה ספציפית).
כל יום נפתח ונסגר במפגש ב׳בית׳ עם החונך ( בממוצע כ 27 ילדים לבית).
מה זה נותן למערכת? ראשית את האפשרות לנייד תלמידים בקלות מקבוצה לקבוצה במידה וזקוקים לקצב למידה שונה, תוך כדי הלימודים ובכל תחום לימודי בנפרד. שנית, החונך פוגש את התלמידים הרבה שעות בשבוע ומכיר את קבוצתו היטב.
פדגוגיה
אין כמעט הוראה פרונטלית. כשמסיירים בבית הספר רואים מיד שבכל מרחבי הלמידה התלמידים עובדים בקבוצות, חלקם בשולחנות וחלקם על הרצפה או אמצעי ישיבה אחרים, גם אם באותו יום יש מבדק.
תלמידים בוגרים עוזרים בשיעורים של קבוצות צעירות מהם, בהתנדבות, על פי רצונם ועל פי צרכי המערכת.
לתלמידים מערכת שעות מלאה של מקצועות הליבה ( עברית, חשבון, אנגלית, מדעים ותנ״ך). שאר המקצועות, כגון אמנויות למשל, נלמדים בתוך ובשילוב עם תכני הלימוד האחרים, על פי העדפות החונך. רבים ממורי בית הספר בעלי הכשרה/ זיקה לתחום אמנות כלשהו.
כל חונך מנהל את הבית שלו גם מבחינה תקציבית- ספרים, פעילויות, חומרים ייחודים - החונך מחליט בעצמו למה הוא זקוק.
מרחבי למידה - התלמיד מחויב להישאר בתחום מרחב הלמידה שהוגדר על ידי המורה ( נניח החדר והחצר שמחוץ לחדר) ופעמים רבות מתאפשר לתלמידים שסיימו את המשימות לשיעור לשחק.
תהליכי צמיחה משותפים
לכל תלמיד יש ׳מפה אישית׳ שהיא בעצם מתווה תכנית הלמידה שלו. למעשה, גם למורים ולמנהל יש תכנית למידה כזו, מתוך התפיסה שכל באי בית הספר נמצאים בתהליך למידה מתמיד. המפה האישית היא דיגיטלית, חשופה להורים ולתלמיד ומתעדכנת על ידי המורה והתלמיד. ביום הורים, התלמיד עצמו מספר על המפה האישית והתקדמותו בתחומים השונים בפני ההורה, אחרי שהתאמן על כך מראש.
בנוסף, יש גם יומן מסע- מחברת קשר שבה כותבים הילד, הורה והמורה.
ציונים ומבחנים
ישנם מבדקים בבית הספר, אך התלמידים לא מקבלים ציון מספרי, אלא הערכה שבה יש התייחסות לחוזקות של התלמיד ולתחומים שיש להמשיך ולעבוד עליהם. גם מחוון המבדק נבנה מראש עם התלמידים, כך שהם יודעים בדיוק מה מצופה מהם. המטרה היא לא ליצור סקאלה כיתתית, שבה באופן בסיסי יש מצליחים ונכשלים, אלא ליצור סקאלה להתקדמות אישית, כך שכולם יכולים להצליח.
בין המורים למנהל יש התייחסות לציונים, כדי שניתן יהיה לקבל תמונת-על סטטיסטית ולזהות מגמות, אך הציון לא נחשף בפני התלמיד, עד לתעודת הסיום של כיתה ו׳, שאז מחויב בית הספר לנפק תעודה עם ציונים לצורך המעבר לחטיבת הביניים.
אגב ציונים, מספר אריק כי בפינלנד המבחן הראשון שהתלמידים מקבלים עליו ציון הוא בגיל 16 (צפו בתקציר הסיור של אריק בפינלנד כאן).
השתפרות מתמדת באמצעות משוב
בבית הספר אוספים נתונים ושאלוני משוב באמצעות שאלון בית ספרי שנוצר בהתאם לתפיסת וחזון בית הספר, ואותו ממלאים התלמידים המורים וההורים. השאלון איננו אנונימי כי חשוב בעיני הצוות ליצור מצב של שיח פתוח וכנה וגם שאפשר יהיה לטפל בקשיים העולים באופן נקודתי.
כולם שותפים
תפיסת בית הספר מעודדת חשיבה ביקורתית והתלמידים מוזמנים להעביר ביקורת גם על המנהל. כמובן שיש לנהל שיח מכובד ואין הכרח שתלונת התלמיד תתקבל אך עצם התהליך חשוב ומעודד את התלמידים להביע את עצמם ולגבש דעה משל עצמם.
פעילויות על בית-ספריות: השנה יצאו כל תלמידי בית הספר לכעשרה טיולים יחד ( א׳-ד׳, כ 220 ילדים בבית הספר שעדיין צומח) והמורים עברו כולם השתלמות מדריכי טיולים והדריכו את הטיול בעצמם, בשיתוף התלמידים, שהכינו והדריכו בתחנות למידה.
בימים אלה ממש, יוצאים לאור:
״אייכה- מדריך ומפת מסע להקמת בית חינוך ציבורי פרוגרסיבי״ בדפוס ודיגיטלי
משחק קופסא להקמת בית ספר לצוות חינוכי
ומפת מסע טכנולוגית לניהול בית הספר.
לכל הפרטים בנוגע לאפשרויות הצפייה בספר (ניתן גם לרכוש בנייר, אם רוצים), קראו כאן בפוסט של אריק בפייסבוק.
שירה והשראה
המציאות המתגשמת כאן בימים אלה, בדקות אלה ממש, מרגשת בעיניי מאד. אין מתאים מהשיר "משהו חדש" מאת אילאיל תמיר, כדי ללוות את המסע הזה ברוח ובחומר.
אין לי רצון או צורך לנתח את המילים ולסרבל את החוויה, אלא פשוט להניח אותו כאן, ולתת לרוח היצירה וההתחדשות לפעם בליבנו ולתת לנו את הכוח ליצור עוד שינויים בעולם שלנו.
מומלץ מאד להאזין, כבר עכשיו, לשיר הזה, שגם הוא בפלייליסט שלנו.
על המשוררת:
אילאיל תמיר, אשתו השנייה של דני רובס, בתו של יהודה תמיר מלהקת "חלב ודבש". כתבה עבור דני רובס את השיר "משהו חדש מתחיל" ב 2008.
Comments