top of page
תמונת הסופר/תShuli

אור גדול, רגע לפני יום הולדת

עודכן: 8 במאי 2019



צילום: שולי מיטלברג-השלי

שבוע לפני יום הולדת, זה תמיד מין חשבון נפש כזה, מה הספקתי ומה לא, לאן אני הולכת מכאן...

והשנה, אני מסיימת את שנת ה-40 שלי, זו שאומרים עליה שהיא חלק מ"משבר". חשבתי אולי לשנות את המושג "משבר" ל "פרץ" או "פתח" או "אתחול". נכון, זה לא מצטלצל מי יודע מה, אבל נדמה לי שהכיוון ברור - הבחירה שהשינויים שמלווים את גיל ה-40 לא יתפסו כמשבר אלא כצמיחה, התחלה מחודשת, גילוי מחדש של כוחות וחלומות.





צילום: שולי מיטלברג-השלי


שבוע של אור

אז הפעם, השבוע הזה התמלא בכל מיני אירועים משמחים, גם אם לא מתוכננים מראש - התחלת ארגון מחדש של מופע שירים משלי, שירים מולחנים שיושבים במגירה והגיע זמנם לצאת אל האור וגם שירים שיזכו לגרסת הקראה, מתוך המסע המשפחתי בעולם והספר "שירי מסע".

סיור בלוגרים בזכרון יעקב ומפגש סיכום של קורס מנחות בשיטת "הקול קורא" (שמטרתה טיפול בקשיי קריאה באמצעות כלים מעולם התיאטרון) - על שניהם עוד יסופר בפוסטים הבאים.

ובנוסף לכל אלה, סוף סוף הגעתי למפגש של קולולם. כאילו לכבוד השבוע האחרון בשנה מתחברים כל העולמות שעסקתי בהם השנה לשבוע אחד מרוכז - הכתיבה, השירה, השירה בקולות, הוראה באמצעות פדגוגיה חדשנית, מפגש עם אנשים מעניינים וזמן איכות עם המשפחה. זכיתי



שרים יחד


אם עוד לא יצא לכם להכיר קולולם, אומר בקצרה שמדובר במיזם חברתי ישראלי לשירת המונים. יוזמה מרגשת שמטרתה להפגיש אנשים מכל קצוות הקשת החברתית הישראלית לכמה שעות, ללמוד יחד לשיר שיר אחד בכמה קולות, ודרך העשייה המשותפת ליצור אחווה ואופטימיות.

על החיבור שלי לשירת מקהלה כבר סיפרתי כאן והחיבור שלי לשירה אופטימית, טוב... נדמה לי שכבר ברור מתוך הבלוג עצמו... (אם לא, ספרו לי, הא?)

אז כמובן שנמשכתי אל המיזם הזה מאז ששמעתי עליו לראשונה, אבל לא יצא לי להשתתף (המלצה שלי, תצטרפו לרשימת הדיוור שלהם, הכרטיסים נחטפים תוך ימים ספורים מרגע ההודעה על אירוע כזה) עד השבוע הזה, בו התקיים אירוע קולולם בעמק המעיינות.

אז למרות שזה לא היה בכיוון הנסיעה שלי ולמרות שהיו אילוצים רבים בדרך, מרגע שראיתי את שם השיר, ידעתי שהפעם אגיע, ואיזה כיף שגם אחותי והוריי הצטרפו! וכסימן לבחירה האינטואטיבית שלי, עוד לפני שהתחיל האירוע פגשתי חברה אחת חדשה, מהשנה האחרונה, וחברה אחת מלפני 17 שנה, עוד מהימים בהם למדתי מחשבת ישראל ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה (שנה אחת בלבד, אחר כך יצאתי לחפש דרך חדשה). איזה כיף!

חוויית לימוד השיר הייתה עבורי די מוכרת, כי אני שרה במקהלת אקפלה ורגילה ללמוד קולות באמצעות שמיעה, אך כמובן שאפקט ההמון היה כאן ייחודי -שירה של כל כך הרבה אנשים יחד היא מאד עוצמתית.

היה גם משמח לראות חיבור של משפחות של חילונים ודתיים, השייכים כולם לעמק המעיינות (וקצת נספחים מבחוץ, כמוני...)



צילום: שולי מיטלברג-השלי

שירה והשראה


השיר "אור גדול" מאת אמיר דדון, שנבחר לאירוע של קולולם (הבנתי שאנשי העמק בחרו את השיר בהצבעה אינטרנטית, בחירה מצוינת!) , התיישב לי בול על 'שבוע-סוף שנת-40' שלי. אם אתם לא מכירים, אתם חייבים להקשיב לו!

האמת שלא מתחשק לי לכתוב יותר מידי על השיר, אלא פשוט לומר לכם - כנסו לפלייליסט של הבלוג, כאן, והאזינו! מומלץ גם לשיר יחד עם אמיר דדון - הלחן שלו חזק, נוגע ומגביר מאד את עוצמת המילים, החזקות גם כך. איזה כיף שכבר כמה ימים הוא מהדהד בתוכי...

גם בגיל 40, אחרי הרבה התחלות וסופים, עצב ושמחה, טירוף ושקט, נפילות והתרוממויות, בסופו של דבר אני באה ללמוד ממה שטוב, ולחיות. להתחיל הכל מהתחלה, כמו לנשום בפעם הראשונה. אני כאן, ואני לא מתכוונת להתבזבז .

ועוד מחשבה אחרונה, שעלתה בי תוך כדי חיפוש בין הצילומים שלי, שרבים מהם עוסקים באור השמש, לפעמים את האור מזהים דווקא דרך הצל.



צילום: שולי מיטלברג-השלי


על המשורר:


אמיר דדון נולד בבאר שבע ב 16.11.1975. הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, שחקן ומעבד מוזיקלי.

החל את דרכו המוזיקלית בשנים 1992-1194, בלהקת 059 מאילת.

בשנת 2008 ביצע את השיר "שאריות של החיים" באלבום "בין קירות ביתי" של "הפרויקט של עידן רייכל". השיר יצא גם כסינגל וזכה להצלחה רבה.

ב -2010 הוציא את אלבומו הראשון "אמיר דדון" ובתוכו גם השיר "אור גדול" שהפך ללהיט גדול.

בשנת 2011 קיבל דדון את "פרס אקו"ם" בקטגוריית "תגלית השנה".

דדון הוציא עוד שני אלבומי סולו, "יש אין סוף" ב 2013 ו"לבחור נכון" ב 2018.

727 צפיותתגובה 1

1 Comment


danastavi81
Aug 11, 2018

רק שמחות והשראה שולי...פוסט יפה ונוגע

Like
bottom of page